Webhook הוא כלי שמאפשר לנו לשלוח קריאה חד כיוונית (כלומר: ללא ציפייה למענה מיידי או בכלל מהצד השני), על מנת להעביר מידע ממערכת מידע אחת לשניה (למשל הזמנה חדשה באתר, משתמש שנרשם למערכת או השארת פרטים בטופס לידים).
השימוש ב-webhookים הפך ליותר ויותר נפוץ בסביבת הדיגיטלית של היום מהסיבה שצריך להעביר מידע בין מערכות, לעשות את זה מהר ומיידי. במאמר הזה נדבר על Webhok ואיך אפשר להשתמש בו באתרי חנויות אינטרנטיות כדי לשמור על כל המערכות שלנו מעודכנות בזמן אמת.
בעולם של היום, הרבה מהפעילות של עסקים רבים עוברת למרחב הדיגיטלי, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה מערכות שונות שמספקות לנו שירותים שונים. זה יכול להיות אתר האינטרנט שלנו שמוכר את המוצרים אונליין, מערכת ה-CRM של העסק שמנהלת את הדיוור והמשלוחים, מערכת הזמנות וניהול מלאי, עמודי סושיאל ועוד נכסים דיגיטליים למינהם.
הבעיה המרכזית היא שצריך לייצר את החיבור בין המערכות השונות כדי לוודא שכל ה-Data עובר ועדיף כמה שיותר מהר כדי שכל המערכות יהיו מסונכרנות בזמן אמת. בשביל להתמודד עם האתגר הזה, הגיעו לעולם ה-APIים, שבעברית פשוטה, מדובר על דרך מוסכמת לממשק בין מערכות מידע שונות.
איפה נשתמש ב-Webhook?
השימוש ב-Webhook נפוץ בעיקר בשביל דיווח על אירוע שקרה באחת המערכות שלנו (לאו דווקא באתר).
נתן כמה דוגמאות:
- הזמנה בוצעה באתר ואנחנו רוצים לעדכן את מערכת המשלוחים שלנו כדי לסדר את נתיב השליח
- לקוח נרשם לדיוור ואנחנו רוצים להעביר את המייל שלו למערכת מיילים שלנו
- מערכת חשבוניות תשלח Webhook לאחר הפקת חשבונית תשלום לאוטומציה שנבנה בשביל לשלוח מייל תודה ללקוח.
- טופס לפתיחת קריאת שירות באתר, ישלח Webhook למערכת ה-CRM של שירות הלקוחות להמשך טיפול.
אפשר לראות שמדובר פה על אירועים שמתניעים תהליך המשך באחת או יותר מהמערכות של הארגון או החברה בה אנחנו עובדים.
לא הכל מושלם, יש גם חסרונות לשימוש ב-Webhook?
יש חסרון אחד מאוד מובהק לשימוש ב-webhook והוא אמינות.
Webhook בעצם עובד בשיטה של ״שגר ושכח״, כלומר אין ודאות שהקריאה אכן הגיעה ונקלטה בהצלחה.
אם המערכת שאליה פניתי לא תקינה או לא זמינה מסיבה מסויימת (למשל תקלה בשרת או חסימת תקשורת), אנחנו בבעיה, ה-Webhook ישלח, אבל אף אחד בצד השני לא יקבל אותו, ויותר גרוע, גם לא נקבל אף חיווי על כך שההודעה לא התקבלה.
שימוש בהעברת קבצים במקום ב-Webhook
בעבר, לפני הכניסה של SoapAPI ו-RestAPI למיינסטרים, היינו משתמשים בהעברת קבצים המכילים את תוכן ההודעות בין שרתים.
זה אומר שלאחר פעולה כלשהי, למשל שליחת טופס, היינו יוצרים באתר קובץ XML, מתחברים לשרת של מערכת ה-CRM שלנו, ומעבירים אליו את קובץ ה-XML עם המידע.
לאחר מכן, אחת לכמה זמן (5 דקות עד אחת ליום), מערכת ה-CRM הייתה בודקת אם יש קבצים חדשים, במידה וכן, קוראת אותם, מעדכנת את הנתונים ומוחקת או מעבירה את הקובץ לתקיה אחרת. היינו רואים את זה בעיקר במערכות ניהול מלאי ישנות (AS400 או Bossa Nova למינהן בארגונים גדולים.
יש ייתרונות ויש חסרונות, הייתרון המרכזי על פני שימוש ב-Webhook הוא שברגע שנוצרת הפניה, אנחנו יוצרים ומעבירים את הקובץ ומקבלים חיווי עבר או לא עבר.
החסרונות הם:
- תקינות הקובץ – אין לנו חיווי אם מבנה הקובץ תקין
- חיווי ביצוע – אנחנו לא יודעים אם הצד השני (מערכת ה-CRM) אכן קראה את הקובץ ומתי
- שליחה חוזרת ידנית – במידע והקובץ לא תקין, אנחנו צריכים ליזום את יצירת הקובץ והעברו בשנית בצורה ידנית
- הפעולה לא מיידית – צריך להמתין שהצד השני יגיע לזמן בו הוא קורא את הקבצים (לדעתי הכי קריטי בימים אלה שבהם הלקוח מצפה לתגובה או אישור מיידי).
לדעתי, אומנם אנחנו מוודאים שהקובץ (ההודעה) אכן נרשמה, אבל כל שאר החסרונות הופכים את התהליך לפחות כדאי, פחות אמין והכי חשוב, פחות מיידי.
במידה וההודעה שלנו מאוד חשובה ואנחנו לא יכולים לוותר על אישור מסירה, שווה לשקול יישום של ה-API בעזרת מנגנון אחר שיבטיח את קבלת ההודעה.
איפה כדאי להשתמש ב-Webhook בחנות אינטרנטית
בחנות אינטרנטית, Webhook יכול לחסוך זמן, למנוע טעויות, ולשפר את חווית הלקוח על ידי סנכרון מיידי של מידע. הנה כמה דוגמאות לשימושים נפוצים:
- עדכון מלאי – בכל פעם שמתבצעת הזמנה, נשלח Webhook למערכת ניהול המלאי לעדכן את הכמות הנכונה.
- סנכרון עם חברת שילוח – נשלח Webhook עם פרטי ההזמנה, הכתובת והטלפון לחברת המשלוחים לצורך יצירת משלוח אוטומטי.
- עדכון מערכת חשבוניות – בעת יצירת הזמנה, Webhook יכול להפעיל את מערכת החשבוניות ולשלוח קבלה או חשבונית באופן אוטומטי.
- ניהול לידים – טופס יצירת קשר באתר יכול לשלוח Webhook למערכת CRM שתפתח לקוח חדש ותתחיל תהליך מעקב.
כל אלו מאפשרים לנהל חנות דיגיטלית שלא רק נראית טוב, אלא גם מתפקדת בצורה חכמה ויעילה – בלי עבודה ידנית מיותרת.
